סגנון כתיבה/ז'אנר והנושאים:
ז'אנרים:
סגנון פרוזה לירית (וגם שירה לירית):
הכתיבה של הסיפורים קרובה לכתיבת שיר חריזה רבה וגם בד"כ
הזדהות עם הדמויות הצגתן כאנושיות ובצורה אוהדת, כבעלות מניעים טהורים כמו רצון
לעשות טוב, ישרות, סובלות וכו'
דוגמאות: אומרים שמתוך כל, רוב הדברים נעקרו כבר ממשמעותם ואין מי ששורה שם בשורה הישרה, אולי רק שה קטן תמים.. קשור בחבל. כבר נעקדו רוב הדברים מכוונתם הישרה. אבל הוא שם.. מנוקד מבקש לפרש את דברו בריקוד. כמו נקודה קטנה שמתעודדת בריקוד קטן ומבוייש. אבל השה התמים מעז. אולי הוא עז קפצן שרצה לעבור את הגשר הרעוע, המתמוטט מפה לשם והוא עבר אבל נשאר שם, פועה לבדו. (מתוך השיר ,שה קטן, מצח בגן)
סגנון ציני:
מיתר גשר גם מרבה לכתוב גם קטעים בהן עולה ציניות כלשהי כנגד הדמויות
כדי לעורר עליהן ביקורת, כאן גם שימוש בהומור- הגחכה של הדמויות או גם הבאת ביקורת-
עצמית, כלומר -מודעת של הדמויות על עצמן. לעיתים שימוש בשירה באופן היתולי מרמז
לביקורת.. דוגמאות:
דוד דואג מנפח את הגלגל ושוב יש לו תקר זה קורה לו מרוב התרגשות פנימית. בדרך עקלקלה שוב קרתה לו תקלה הרכב עוצר על פני החצר. יושב מולי ומספר הוא ממש לבן חיור מנסה להגיד על קצה המזלג וליבו זולג ופניו קרוצות כאילו יש משהו לרצות לבקש.. -"תעשה לי טובה אולי תוכל לעזור יש איזו חידה שאני מתחבט בה" כמו ביצה על המחבת שלח בי מבט רוחש כמו שמן חם.. -"כן, אני מקשיב, כמובן.." -"תשמע בניסן יצאתי לטיול לדרום אמריקה ופגשתי שם אישה מאוד נחמדה בשם יולנדה". הרגשתי ריח שרוף. -"כן, תמשיך." -"מתי שם באמריקה אכלתי את הלב כי היא לא רוצה שום קשר". -"כיבית את הגז יש ריח של שרוף..?" -"כן, אולי שמתי יותר מדי שמן לא חשוב תקשיב.. אז בקיצור אתה מבין זו יולנדה ועכשיו היא רוצה לבוא לביקור.. אבל אני מטיל ספק כי היא מקרקרת משהו על כסף וגם כבר עברו עשרים שנה.." ניכר בעיניו עצב בלול בשמחה ישנה (מתוך דוד דוד, פנים קצרים)
-"בית הוצאת ספרים קרניים, שלום, כן אנחנו נוציא לך קרניים בודאי זו הוצאה מוכרת! אגב, איך הולך עם הספר החדש?" -"עד עכשיו לא כל כך.. כי זה מקרין לי שאתם לא כל כך מעוניינים אולי צריך לעשות פרסה.." -"תשמע הספר שלך קצת קשה לעיכול.. אבל אתה לא נעלב, נכון.. כי זו סכ"ה הביקורת שלנו.." -"בתיאבון.. שיהיה... אגב, קראתם אותו בכלל?! -"אנחנו מלאים, תודה..(מתוך לא בבית ספרנו, פנים קצרים)
כתיבה קומית:
לעיתים להצגת תופעות מורכבות כמו מערכות יחסים או לביטוי ביקורת על תופעות מסויימות.
בד"כ מעין מערכונים קצרים כלומר דיאלוגים כמעין קטעי מחזה קצרים.
דוגמאות:
"ואני כמו ליצן, ואת הופעת כמו הפתעה גמורה איך יכולתי לדעת שאת מרגישה כך. כן, הבנתי שלא תמיד יודעים לפי הפנים כי אם לפעמים ורק למי שרוצה באמת להפנים.. ושוב אני איתך ולא פונה לך עורף.. ושוב אני מארח לך חברה לכבודך לקבלת פניך.. שוב אני כמו אזרח זורח לך על השולחן, עורך סדר חדש לשנינו. בחוץ סוער ושקט בפנים, אני כבר משתדל להצליח להרצין.."
(מתוך אלי ופניה, פנים קצרים).
נושאים חוזרים ביצירה:
חיפוש עצמי, ביטוי עצמי, בטחון/חוסר בטחון, קשיי הסתגלות , דוגמאות: למשל נביא כאן שני קטעים שבהם מתוארת דמות הדובר כחופרת/מתחפרת באדמה כחסרת 'אחיזה' בקרקע:
מעשיי מתחפרים בין גרגרי הגיר מאבקי המאובק שרשי נשלחים מדשדשים דשים חמים נדרשים מאמצים, חששות, כמו חפרפרות עיורות צבעים מתחפרות בסבך השרשים העקשנים.. השנות חיורת, חוזרת ונשנית עדיין לא הסוף למרות שאי אפשר לחשוף הכל.. גבעולים צומחים בשדות מלוחים, על כל גבעה ומשעול, מימין ומשמאל- כולם צומחים כבר בדרך החוצה.. ואני מפחד להציץ איך כולם, חוץ ממני, חוצים את הכביש.. ואני כמו בארץ ציה לא נודעת ואני כך וכך בלי שום מושג ירוק גבעולים מסתבכים מאחור. מתוך התלולית משיפול בטני הנלבטת, הרכה ורופסת מתחככת באספסת.. (אני מתחפר , 'צמח בגן')
הלכתי בלילה והתחפרתי עד לאמצע גופי באדמה הרכה עם הפיג'מה כמו ג'יפ מקולקל במחפורת פרומה. פוכר ידי הקטנות לא יכולים לעזור לי לצאת מזה. מעט מעט מפספס את הפתח מבצבץ מעט מעט הפנים שלי בחוץ וכל השאר בפנים. כתונת הפסים מלוכלכה כמו לכלוכית נשארתי בבית לא היתה י רשות רשמית להתפייס עם עצמי. וכמבוייש בקשתי רק לצאת מזה. ואני במיטתי שוקע תחת הכרית הפרומה והסמיכה כה סמיכה כגלימת גולמי- מסע עולמי לתוך חלום ישן ומתעתע ומפעפע בי הרצון לצאת כמו ארס ממש שיר ערס. עצמותי מפוזרות על המזרון הדק וליבי שותת ושותק ורופסים השרירים כמו שירים שמזמן לא הושרו ואין בכוחם ליישר ולזקוף לי קומה ששקעה נרדמה בעצלות ועצבות וחימה. מול חומת המבצר העתיק שנשקע בשינה בעזותי הושטתי ידי מעט מעט לגעת. במוחי הגלגלים נוסעים מחלום לחלום ואני אינני כלל בעולם.. ואין לי שום דעת והרגע הנוקש כובש את כל יישותי ומשקיע כוחי במאמץ לא יזיז אותי כסותי באדמה הלחה להחלמה מחלומי- צריך ציוד הלחמה..
(הסיוט, 'פנים קצרים')
נושאים נוספים קושי חברתי, חברות, מגוון פנים/ אינדיבידואליות,