דוגמאות שירה:
הפנים של המדינה
| הפנים של המדינה שלא שוקעת. מפשילה שמלתה ברדתה אל החוף. משקיפה לרחוק- אל איים שבלתי מתקבלים על הדעת. רופסים הגלים תחתיה שמש תבער בעצמותיה וכשמן שמה צף ועולה. כן, הכל נראה כל כך יפה ועוד.. ראיתי אותך בחלון ראיתי אותך בחלום ראיתי אותך כסילון, ראיתי אותך כשהבוקר עלה ונפקח. שמיים כחולים מרחוק עולים בשחקים צוחקים שמיים היו בלי שום עב כה דקים ורחוקים. שמעתי את שמך באויר הבהיר. ומה זה ואיך לא אכיר את קולך עובר כמו הנוף החולף דרך החלון |
| תודה לך על צחוקך- המרעיד מיתרים אנחנו כמו בוקר עולים בהרים. ומה לנפשנו עשית בעברך יערים פצית פיך צחיחה אדמה בין צחוק לרעם לו תהיי לי, אך זו הפעם.. שוב נגחת, הגחת שם בקצה הקר דבקו רגלייך בבוץ השמש גילתה לך שאין בשבילך- שום שביל רגיל. ואת כפצועה מן השיר, קשרת לך שרשרת כרכת על ראשך והלכת לך בדרך לא דרך.. עד הבוקר תשירי, מבטך בחורש אך חרש כאילה מן היער נפחדת ומבולבלת..את חייבת לצאת.. ואני הולך אלייך בתקווה, כמו ארנב גזור בין גזריו עבר גם קפא.. והדרך שקופה.. |
צחוקה המתגלגל קטן וחד ופיה המשונן כנחל המתחלק לקול הציפורים דקות הגו. שניה הלבנות היפות כלובן כנפיהן מתקרבות ומתרחקות פורפות נוצותיהן. הבטתי כלפי שמיים בהירים, להקשיב לה שם כעובר מול יפי שחיית חמדתה , זערוריים פניה, בקמטיה. על גבי כאבן אביט באור פניה..חלקת צוארה כנחל ערוגות להשקות פניה ולדשן עצמה. לשונה מלחתת לילוק המים אפה כצינה וכובעה כקש סורגת מתוך העשב ובשיחים נדבקת ובשמחתה לא תעצור בתמרורי פניה.. ואני שם עובר ומתילד בכח גלי קולה.. |
ממש- שתי טיפות מים
טיפות מים נושקות זו לזו בתוך צלוחית אחת דלוחה. שתי פרצופלוכות מתפלצות זו מזו בתוך הבריכה, מצליפות דיעה בשחייה נמוכה בשיחה מתנגשות זו בזו- זו חודרת לתחום של זו מעבירה לה ביקורת, כמו גרגר חול בעין. זו בפני זו שותה ואוכלת וזו קובלת וזו מתקבלת וזו שוללת בשלולית אחת ומה צביון וצבע לכל עין מצפה ומי פגע ומי נפגע הרי יש פה שתי טיפות בשעת הצהריים ומאיפה הגיעו עוד אורחות לארוחה בינתיים על הקיר של הסיר זלגו לכאן נעים להכיר ומתאדות ביחד אל הענן ועוד אחד שתי טיפות בענן במסע חזרה לארץ שואפות בכל הכח להגיע, ממש עד טיפת הכח האחרונה! באויר הקר נזהרות לא להתייבש אבל לא צריך להתבייש גם אם טיפ טיפה אביך וזה מביך- אז קחו מהן טיפ להתחזק טיפ טיפה ועוד: שתי טיפות ממהרות הן טיפ טיפה מאחרות אז צפצפו אבל הגיעו באיחור לכיתה וגם פטפטו וטפטפו ונשטפו משם קצת נשטטו ברוח וטשטשו את עצמן ולא יודעים מי זו מי כי הן היו נורא דומות וגם הן כבר לא עשו חשבון למים.. ואז טיפה אחת נכנסה לשיחה טיפה יותר אישית עם טיפתה חברתה כי הן אמנם היו דומות אבל אי אפשר לראות על הפנים את כל הסודות.. |
פנים קטנות
| פנינו רשומות כפתקאות קטנות ואל תשכח. את חבורת האנשים הקטנים עם הפנים הקטנות המשונות הולכים וחוזרים בזה אחר זה, על החול עקבות. הפנים קפואות וזרם מחשבות כלה ואין לאן לברוח!ואני מדבר בגשתי שפות- שפה עליונה ושפה תחתונה אך איש לא שומע - גם לא עונה אני לא מצליח להטיח דברים מוצקים. נשארים המצוקים ומציקים פה לכולם.. אבל לעולם לא ישכחו האנשים מאין הם באים ולאן הם הולכים. כמו נחלים שנשפכים בעל כורחם לים גם בכי המים לא יועיל כמו אובדים פניהם.. זה לזה ישירו בקולם הנכלם העין נמקה והאישון נמחק ראשון גם הלשון נשתתקה אין לי פנים לספר את הסיפור הזה שקרה בעברי לצערי שאיבדתי כל חוש ופניי לא הואילו בטובם להתגלות. נרעש כל פעם מחדש, הרגש חונה בי ונחנק חולי טובעני כזה מטביע בי תוים של עצב ועקבות של שוא ואולי יום אחד, עוד נשוב משם |
אין לאן לברוח
| מביט בפנים קטנות שמדברות איתי ישר ואין לי לאן לברוח משום תו, משום קו-ואמרתי לך: "רק לא למתוח את הקו מיד ישר. כי העגיל צריך גם כן להתחרז עם כל השאר". ואת אמרת "אולי אך העיקר-לא לברוח הפחד לא יועיל לך.."כך שרטטת את קו המים ואמנם הוא גם קצת מתעגל עם רכס הכורכר.. |
(כל השירים מתוך הספר 'פנים קצרים')